b 24
 
שיטה קטנה ויעילה לצייר פנים רבות מתוך הדימיון ללא רפרנסים.
 
פנים זה לא צחוק. הם מכילים כל כך המון אם יודעים לנצל את כל המשתנים במשוואה הזאת.
בכמה הזזות קווים כל הדמות יכולה לעבור מקצה אחד לקצה שני.
מאדם מסודר בעל אורח חיים פשוט ומשמים אל אדם מוזנח ומחוספס בעל עבר מפוקפק.
מנערה ביישנית ותמימה למלכת הכיתה. מאדם על סף איבוד עשתונות לאדם אשר כלום לא יזיז אותו משלוותו וכן האלה... 
 
בכל פעם שאני מתחיל לעבוד על פנים אני מתחיל בצורת הראש הכללית ומנסה להכניס לתוכה בצורה מעניינת זוג עיניים אף.
העניין היפה הוא שבצורה פשוטה זו מתחבא כל הקסם והיסודות לדמות הסופית.
אף גדול לצד עיניים קטנטנות. לסת רחבה לצד גולגולת קטנה. גבות שעירות ומתפרצות מעל עיניים חדורות מבט.
ישנן החלטות בכל משימה כדי לייחס חשיבות לאותו רגע בו בחרנו "לצלם" את הדמות שלנו. 
לאחר שהיסודות מתקיימים מה שמתבקש הוא להמשיך את הפוטנציאל ואת זרם האנרגיה בחלקים הפנימיים.
 
כך בעצם בשלב מוקדם אני יודע אם תפסתי משהו מוכר שאני מבין ומדמיין בראש.
תמיד יש סיפוק לברוא משהו חדש ובמקביל להעביר תחושת "ראינו אותו איפשהוא" בשכונה או בתור לקופ"ח.
מאיירים מקצועיים צריכים תמיד להתבונן ולגשר בין יצירותיהם לבין  המציאות היומיומית עמה כל אדם יכול להזדהות.

 

נועם מרזוק - מאייר ואנימטור

   עוד מאמרים...   

 מעבר לגלריה ראשית 

 מעבר לחנות